מורי הדרך

מורי הדרך.

אני כל כך מתרגש

שנים שאני מחכה לרגע הזה, רגע אותו חברים שלי חוו לפני כמה שנים כשנפגשו עם המנטור הגאון, פרי פראל, מחוץ לדינמו דבש (ז"ל) בת"א.

כל כך קינאתי בהם, בדיעבד לא הייתה לי שום סיבה.

היה יכול להיות נהדר לפגוש את מסטר פארל פנים מול פנים, אך תמיד אעדיף אותו ואת ג'יינס אדיקשין המטולוגיים על הבמה. היום לצד פתיחת שנת הלימודים זה הולך לקרות. ההרכב הנדיר מלוס אנג'לס מגיע לפרק לנו את העצמות ולהחזיר אותנו לתקופת הנעורים בה הרגשנו שהכל אפשרי והכל מותר, בדיוק כמו המוזה של ג'יינס אדיקשן.

התגעגעתי לזמנים ההם, לרוק הסוחף , לתחושת הפורקן הבלתי נגמרת מהערצת הקאלט' המטורפת שהייתה בלתי נמנעת. הרגשתי כמו טרזן ברגע שהאזנתי לשני אלבומי המופת שלהם מתוך ארבעה , "Nothing Shocking" ו "Ritual De Lo Habitual" .

בג'יינס אדיקשן יש קסם ובלעדיות שפרי פארל יוצר, בדיוק כמו הבלעדיות והקסם של הדמות המנוחה מאחורי באגס בני.

אין הרבה להקות פולחניות שהצליחו מהאלבום הראשון למכר מליוני מאזינים כשהם מכתיבים תרבות וסטייל ביזרי משלהם.מן דת מוזיקלית שלא שייכת לשום להקת גולשים מהז'אנר.

אז לא קיבלנו את רד הוט צ'ילי פפרס עם דייב נאברו, קיבלנו את הגרסה החריפה יותר גרסה שתמיד העדפתי יותר.

פרי פארל, סטיבן פרקינס, אריק אייברי ודייב נבארו הם רביעייה מגובשת של שיגעון מוזיקלי ואנושי. למרות כל החיכוכים ביניהם והפעמים בהם התפרקו, כשהם חוזרים יחד אל הבמה הם כמו ילדים מופרעים שמשחקים בחול ויוצרים רוקנ'רול וגראנג' פסיכדלי שאף הרכב לא יכול לחקות.

חיבור נדיר שכנראה גרם לג'יין בייטנר, שותפתו של פרי להתמכרות שהובילה לשמה של הלהקה.

לקראת אלבומם החדש,"The Great Escape Artist", הם יוצאים בשארית הכוחות לתת את שלהם ולהראות לאלפי הלהקות הצעירות שגם היום הם נשמעים הרבה יותר טוב מהשאר.

את הפוסטרים כבר הורדתי מזמן, אך בשבילי ובשביל חברי זה הולך להיות חלום נעורים שמתגשם ואיתו ערימות גדושות של השראה מוזיקלית לצד אהבה וחופש בתוך עולם מנוכר.

זוהי הצדקה לכך שלפעמים חלומות מתגשמים, גם אם הלב כבר לא תמים וגם אם אנחנו כבר לא נערים פרועים, היום בערב נחזור לשם בכל הכוח. נסגוד כמו יהודים טובים, לאחד ההרכבים שעיצבו את דמותנו ולראש השבט פרי פארל שלימד אותנו דבר או שניים על התחברות לטבע, הרחבת אופקים וחופש פנימי ללא פשרות.

זאת המתנה הכי גדולה שקיבלתי בזמן האחרון ותהליך העיצוב לפי ג'יינס אדיקשן לעולם לא יגמר מבחינתי.

http://www.youtube.com/watch?v=-aTGHaqZ4NE

סטיבן פרקינס בראיון קצר .