סיקור פאנל מוזיקה.

ועידת המוזיקה, של מותג מנצח.

סיקור הפאנל:פיתוח וניהול אמנים והפיכת האמן לאייקון.

נחמד לארח בישראל מותג חכם בשם "היינקן", אשר חבר לעולם המוזיקה בהמשך לקונספט של חברות מותג שמתמזגות עם תחום זה, דרך ספונסריות או הפקה בלעדית של אירועים ושיווק האמן דרך המוצר.
קונספט שהוכח כהצלחה דרך מיזוגים נסיוניים ומחקרים רבים,בכל הנוגע לשאיפה הדדית ועבודת צוות.
חברת היינקן החלה בהפקת אירועים שמשלבים את שיווק המוצר שלה ביחד עם שיווק ז'נר
המוזיקה האלטרנטיבית בעולם.
הכל נעשה בדרך של הפקת ארועי ענק ותרגום שלה לארועי מזיקה נחשבים ומסורתיים בעולם. פסטיבלים של מוזיקה בהנחיית המותג עצמו.
כאשר האג'נדה מתפרשת באופן של תוהר המוזיקה האלטרנטיבית והצגתה לעולם, לא רק דרך הופעות של אמנים נחשבים, אלה דרך קבלת החבילה השלמה.
חברת היינקן באה גם ללמד לשמש מראה תרבותית, משם הגיע השם "וועידת המוזיקה של היינקן".
פשוטו כמשמעו, אנו נתחזק ונרוויח דרך התרבות הזו, הבנתה לעומק, והדגמתה דרך ערב מגווון בהופעות, ומסיבת עיתונאים ועסקנים הקשורים לאזור, במעטפת וועידה המחולקת לפאנלים, בהם צוותי ההרכבים וחברי הלהקות מדברים על כל הקשור במסתתר מאחורי
ההצגה עצמה, האמן ותהליכי השוק בכלל.
קונספט אוונגרדי של נביאים שרק יכול לחזק את תרבות המוזיקה בעולם.
גם כאן בישראל, “גני התערוכה", המהלך הזה נוצר ובאה לידי ביטוי.
מרבית עסקני המוזיקה בישראל,קהילה די מצומצמת,אשר באה ללמוד קצת מעסקנים שכבר עשו משהו ועושים עד היום להעשרתה של תרבות המוזיקה הגלובלית והעשרת שוק המוזיקה
בעידן האינטראקטיבי, יש בהחלט מה ללמוד מהחבר'ה האלה.
אכן היגעו בהמוניהם, ישבו והקשיבו.
הפאנל המרכזי שעניין בין הייתר את רוב העסקנים, האמנים ו כל אנשי הענף בישראל, הפנאל שבוא ניתן היה לשמוע אמרגנים ומפיקי אייקוני מוזיקה עולמיים, מדברים על הדרך להישגים
על העידן החדש במוזיקה ועל שיתוף הפעולה ויחסי הגומלין ביינהם לבין האמן שבחרו לייצג.
פיתוח וניהול אמנים והפיכת האמן לאייקון, משך את רוב מוזמני הוועידה ואכן יצר תוכן ענייני
ובונה לרובם.
חדר הקנסים התמלא פרצופים שלשעה וחצי נותקו מהאגו ומהשוק המקומי בכדי להקשיב, משהו חיובי שנוצר כבר בהתחלה.

את הפאנל עמוס בתפאורת המותג, הנחה שרון מולדבי, עתונאי נחשב ומבקר מוזיקה בארץ.
בפנאל נחכו השמות הבאים,אנשי מפתח בעולם המוזיקה:
מארק קייטס , מנהל אמ.ג'י.אמ.טי, פאנווי רקורדס; בריאן שוורץ , מנכ"ל בליי מיוזיק, מנהל דינוזאור ג'וניור.; ג'ייסון אביי, פרומוטר עולמי, קונפידנשל לאלנט אג'נסי; ג'רי בלייר, מנהל אישי מיקה, פווארטה גרופ; אבישר סביר, מפיק, אמרגן, מנהל אישי; ריי ג'פורד, מנהל אישי אבישי כהן.
הדיון נפתח בשתי שאלות רטוריות מעט, האם מנהל האמן בונה את האמן או שהאמן מגיע מוכן? ומה צריך בכדי להיות מנהל מצליח לאמן מצליח?
שאלות שהופנו לכל אורחי הפאנל ולא הצריכו דיון מסויים.הכל תלוי באמן ובז'נר, אם צריך בונים אם לא לא.
כולם דיברו שם על ההתמקודות במטרה על הנחישות ועליה על כל במה בכדי להגיע למטרה
הצלחה.
כאשר אביסר מתמקד בקשיי התחום ובתמיכה והסבלנות שמנהל חייב לתת לאמן,גם בבחירת האינטרקציה איתו וממה היא נובעת, הוא הראה
פסימיות לגבי הקושי בכך ומערכת היחסים הזו, שאר חברי הפאנל מדדו זאת בשתי רמות, תקשורת ואמון מקצועי.
רוב הפנאל עסק בהתמודדות המנהל אל מול האמן, אג'נדת ניהול אשר שונה ממדיניות הניהול בארץ.
המנהל חייב להיות קשוב ובעל נתינת יד חופשית לראשו של האמן בלווי איזון מקצועי וייעוץ
בכל זאת הרווח מכך הוא הדדי.
מערכת יחסים שמחוייבת להיות קרובה ומתוקשרת, בעלת סבלנות, בנייה וחשיבה קולקטיבית, כל עוד המנהל בחר לייצג את האמן, הוא מוכרח להיות בעל יכולות מקצועיות ופעולות אינטואיטביות שיתרמו לאמן ולבסוף גם לו.
המנהל מחוייב לדחוף ולדחוף, גם את האמן,אך בצורה בונה וחיובית, להיות ממוקד בעבודתו בכדי להגיע להצלחה.

בשוק האמריקאי שהוא המשמעותי ביותר ישנה חשיבה ניהולית למיקרו ולא למקרו.
חשיבה להכרה גלובלית בכל דרך שהיא, אחד האלמנטים החשובים לייצירת אייקון, מדניות חוץ משמעותית מאוד בעידן אינטרקטיבי, כי היא זו שלבסוף מביא הצלחתו של האמן גם כלפי
פנים זו הדרך להפיכת האומן לאייקון.
אין סטירה גם במקרה של השוק בישראל, מי שרוצה להצליח בארץ ובעולם יעלץ לצאת לעולם, להתקל בקשיי הסתגלות מיקוד וקשרים,אך הדבר בהחלט אפשרי כדוגמת אבישי כהן ואסף אבידן שחתם זה עתה בחברה העולמית "סוני קולמביה רקורדס".רוב התשובות לשאלות
הובאו מצד ברייאן, אשר עבר הרבה יותר מהשאר, תשותיו לנושאי הדיון בססו גם את תשובות שאר אורחי הפנאל.
ששאלתי אותו איך הרכב די חדש כמו "mgmt” הצליח ליצור הכרה עולמית ולהפוח לאייקון?
האם בגלל האלבום המסטר פיס "oktober septmber” או בשל אופן שיווקו?
תשובות הייתה תזמון ועידן אינטרקטיבי, כמוכן אינטאאיציה נכונה לאלמנטים הללו.
אלה גם היו המסכנות העיקריות מפאנל זה.

האמן והמנהל צריכים ללכת יד ביד אם כל הסיכונים לבנות ולחיות את הבנייה לאורך כל הדרך,לזהות את דרך המלך להפיכת האמן לאייקון אמיתי.
כי מסטר פיס אפשר לעשות גם בחדרי חדרים, ייצירותיו של מוטצרד נחשבו כמסטר פיס, רק לאחר מותו, מהסיבה הזו בדיוק, לא היו לו את המדיומים הנכונים, הניהול המודרני ואת הניידות שיש היום.

העידן הינטארקטיבי בעצם יוצר את דרך העבודה הזו , הרכבים כמו "mgmt” היגעו לכזו עוצמה הכרתית והפכו לאייקון בדרך הזו.
מובן שהמון השקעה וכסף כרוחים בזה, אך אופן הפעולה הרבה יותר חשוב ,הכרה מביאה כסף, בעידן המדיה של היום ישנם גם דרכים זולים ופעלתניים יותר.
לטעמי ולטעמו של מנחה הפאנל , שרון מולדבי,שרק משאלותיו הרטוריות והלא נחוצות,ניתן היה להבחין שענף ניהול המוזיקה בישראל ומערכת הייחסים המעורפלת והעסקית, רחוקים כרגע מלהידמות מבחינה תרבותית, נפשית ואינטרסנטית, לענף המוזיקה בעולם שחברי הפאנל משתייכים לו.

לשם כך היה שווה להיות נוכח וללמוד מכרישי הענף האלה, המשתייכים לחברות לא ממש גדולות, אך בעלות תוהר עולמי ואג'נדה ברורה, מיקצועית לצד תרבותית, עבודה למען המוצר.
לא למען הרווח המידי והאינטרס האישי, נשימת הענף וחשיבה תמידית לכיוון קידמה.

היה שווה להיינקן להשתלב עם הענף ולהחיות אותו גלובלית כמה שרק אפשר תוך כדי פרסום המוצר בכל דרך אפשרית.
והיה שווה להגיע לפאנל מקצועי לחלוטין שנותן בדיוק הסברים על ענף המוזיקה בעולם,
דרכי פעולה והשקפה.
אין ספק שהענף בישראל יכול להסיק מסקנות ורק ללמוד מהפאנל הזה !
להתראות בועידה הבאה.