הממלכה המורחבת.
שנה עברה כמעט מאז הביקור האחרון בממלכת "מרסדס בנד".
הביקור הותיר כבוד עצום להרכב הפולחן הזה, כבוד לסגנון הפאנק' רוק הייחודי להם ולקהל המעריצים המסור שרק התעצם באותה תקופה וקיבל תמורה ממכרת.
מועדון ה"בארבי" בת"א נחשב לבסיס המרכזי של מרסדס, כשהם מופיעים במרכז, למקום הכי קרוב לאולפן החזרות שלהם, לבית.
לפני שבועיים הבארבי שודרג קליל, כאשר צרף אליו את האנגר השכן והפך לבולדוזר אירועים.
חברי מרסדס פקדו בחג השני של פסח2/4 את הממלכה המשודרגת שלהם, מלווים בכמות הרגילה של המוני המכורים.
ספוט לייט דלק ואליל הנערות המורדות בישראל, גל תורן, עלה לבמה כשהוא פורט על אקוסטית ושר את "דיסקו קלאב”, האור עלה עם עליתם של שאר חברי כוח המחץ המלווים במושך בחוטי הלהקה, אסף גובר, על עוד גיטר.
זאת הייתה התחלה מצוינת, מעליה שונה ומיוחדת, כנראה בהמשך למופע האקוסטי שהעלו לאחרונה בשם "ינשוף", מופע ששיתף אמנים והרשים בגוון האחר שלו.
חנוכת הבית החלה להמריא ב"מלאך" הנחשב כאחת מאלה שהפכו להמנון בקרב המעריצים.
לא ידוע למה ואיך, אך משהו טוב עובר על גל תורן, מבחינת ביצוע, הוא שר יותר נקי מבדרך כלל ומגיש בצורה חדה ומתונה יותר, זה מבורך כשהשנוי הזה מוסיף להרכב שאין הרבה מה להוסיף אצלו.
הפתיחה חלפה, אסף ירד, ו“המרסדס" שהחזיר את חגיגת הפולחן של קהל המדקלמים. “תיאלנד" ו"עד מתי" התמזגו בכל הכוח עם עוצמות הקהל, צעיר, אך חריף מאוד.
היה כיף להבחין בהמוני נערות ונערים נהנים מהרכב מקומי, הם אלה שישמרו לנו בעתיד את תרבות הרוק בישראל !
כאן הגיעה התשובה לשאלת המחקר, האם הפולחן ימשיך גם אחרי שיבצעו חומר חדש?? התשובה היא בהחלט כן. "החוף" עבד עם הטוויסט שלו ולאחר הסוסון קל, כבש את ההמון כמו שאר ההמנונים, אפשר היה לחוש בסיפוק של מרסדס, “נגמר הכוח" ו"המשביר" שלמעשה נחשבים לקטעים היפים ביותר של מרסדס, בוצעו מצוין אחד אחרי השני. בחירה מעניינת למען המכורים הצעירים, מנת יתר לא הייתה, אבל רוק מעולה, היה גם היה.
הרושם החיובי נשמר , אפילו התעצם מעט כש“רוטשילד" נתן את הכבוד לסידרה "תעשה לי ילד" ו"את ואני" בעל הטקסט האמיתי, הוביל אל ההדרן.
גם להדרן צורף אסף גובר לפוש של עוד גיטרה, זאת הייתה עוד תוספת מצוינת, “אם תלכי אז תבוא אחרת" היה לקטע היפה בהופעה הזו.
ההדר נמשך עם "חגים" ו"פאנק" בצעקות רוק,עם ירידה מעניינת מהבמה כשגיא ווב הסאונד מן הראוי לשבח, מחליף את אורי המתופף, מנהל ההצגה את הבסיסט ואסף גובר את גיא על הגיטרה, קהל הבארבי אהב את הרעיון וצוות המרסדס קיבל את הכבוד.
אחרי כמעט שנה הם רק השתבחו וצרפו עוד כמות נכבדת של מכורים מבלי לקחת את ההצלחה כמובן מאליו, החומרים החדשים שלהם לא פחות טובים מהישנים,קונספט ההופעה הרבה יותר מעניין והביצועים(של גל תורן במיוחד) מתונים וטובים יותר.
מרסדס בנד עשו את שלהם, עד כדי כך שלאף אחד לא היה אכפת מכך שבבארבי שמו חוצץ ובכלל לא חשפו את החלל החדש.
נותר להתרשם רק ממרסדס, להמתין לאלבום הבא ולתת כבוד לאחד מהרכבי הרוק הטובים בישראל, הרכב המרוויח ביושר ולא תלוי באף אחד אחר, רק בעצמו ובמשפחת המעריצים שלא תעזוב אותו לעולם.
שנה עברה כמעט מאז הביקור האחרון בממלכת "מרסדס בנד".
הביקור הותיר כבוד עצום להרכב הפולחן הזה, כבוד לסגנון הפאנק' רוק הייחודי להם ולקהל המעריצים המסור שרק התעצם באותה תקופה וקיבל תמורה ממכרת.
מועדון ה"בארבי" בת"א נחשב לבסיס המרכזי של מרסדס, כשהם מופיעים במרכז, למקום הכי קרוב לאולפן החזרות שלהם, לבית.
לפני שבועיים הבארבי שודרג קליל, כאשר צרף אליו את האנגר השכן והפך לבולדוזר אירועים.
חברי מרסדס פקדו בחג השני של פסח2/4 את הממלכה המשודרגת שלהם, מלווים בכמות הרגילה של המוני המכורים.
ספוט לייט דלק ואליל הנערות המורדות בישראל, גל תורן, עלה לבמה כשהוא פורט על אקוסטית ושר את "דיסקו קלאב”, האור עלה עם עליתם של שאר חברי כוח המחץ המלווים במושך בחוטי הלהקה, אסף גובר, על עוד גיטר.
זאת הייתה התחלה מצוינת, מעליה שונה ומיוחדת, כנראה בהמשך למופע האקוסטי שהעלו לאחרונה בשם "ינשוף", מופע ששיתף אמנים והרשים בגוון האחר שלו.
חנוכת הבית החלה להמריא ב"מלאך" הנחשב כאחת מאלה שהפכו להמנון בקרב המעריצים.
לא ידוע למה ואיך, אך משהו טוב עובר על גל תורן, מבחינת ביצוע, הוא שר יותר נקי מבדרך כלל ומגיש בצורה חדה ומתונה יותר, זה מבורך כשהשנוי הזה מוסיף להרכב שאין הרבה מה להוסיף אצלו.
הפתיחה חלפה, אסף ירד, ו“המרסדס" שהחזיר את חגיגת הפולחן של קהל המדקלמים. “תיאלנד" ו"עד מתי" התמזגו בכל הכוח עם עוצמות הקהל, צעיר, אך חריף מאוד.
היה כיף להבחין בהמוני נערות ונערים נהנים מהרכב מקומי, הם אלה שישמרו לנו בעתיד את תרבות הרוק בישראל !
כאן הגיעה התשובה לשאלת המחקר, האם הפולחן ימשיך גם אחרי שיבצעו חומר חדש?? התשובה היא בהחלט כן. "החוף" עבד עם הטוויסט שלו ולאחר הסוסון קל, כבש את ההמון כמו שאר ההמנונים, אפשר היה לחוש בסיפוק של מרסדס, “נגמר הכוח" ו"המשביר" שלמעשה נחשבים לקטעים היפים ביותר של מרסדס, בוצעו מצוין אחד אחרי השני. בחירה מעניינת למען המכורים הצעירים, מנת יתר לא הייתה, אבל רוק מעולה, היה גם היה.
הרושם החיובי נשמר , אפילו התעצם מעט כש“רוטשילד" נתן את הכבוד לסידרה "תעשה לי ילד" ו"את ואני" בעל הטקסט האמיתי, הוביל אל ההדרן.
גם להדרן צורף אסף גובר לפוש של עוד גיטרה, זאת הייתה עוד תוספת מצוינת, “אם תלכי אז תבוא אחרת" היה לקטע היפה בהופעה הזו.
ההדר נמשך עם "חגים" ו"פאנק" בצעקות רוק,עם ירידה מעניינת מהבמה כשגיא ווב הסאונד מן הראוי לשבח, מחליף את אורי המתופף, מנהל ההצגה את הבסיסט ואסף גובר את גיא על הגיטרה, קהל הבארבי אהב את הרעיון וצוות המרסדס קיבל את הכבוד.
אחרי כמעט שנה הם רק השתבחו וצרפו עוד כמות נכבדת של מכורים מבלי לקחת את ההצלחה כמובן מאליו, החומרים החדשים שלהם לא פחות טובים מהישנים,קונספט ההופעה הרבה יותר מעניין והביצועים(של גל תורן במיוחד) מתונים וטובים יותר.
מרסדס בנד עשו את שלהם, עד כדי כך שלאף אחד לא היה אכפת מכך שבבארבי שמו חוצץ ובכלל לא חשפו את החלל החדש.
נותר להתרשם רק ממרסדס, להמתין לאלבום הבא ולתת כבוד לאחד מהרכבי הרוק הטובים בישראל, הרכב המרוויח ביושר ולא תלוי באף אחד אחר, רק בעצמו ובמשפחת המעריצים שלא תעזוב אותו לעולם.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה