אדיטוס מתרגשים כמו בוומבלי אצל שאול בבארבי.
קרוסלה בעוד שידרוג לטופ של הרוק.רגע של קסם
עידן חדש להופעות ב"בארבי ת"א" כמקום מפלט להפקות סובלות מציאות (תקנון לשעת חירום) ושיבוחן מחדש לרמת סיפוק אינטימית ומקסימלית, אין מענג מזה לחובבי המוסיקה בישראל.
יום רביעי9/6/10 יוזכר כיום היסטורי להפקות פסטיבלים בישראל, עם להקות ענק מחו"ל.
הרכב הדואו אינדי פאנק רוק הישראלי קרוסלה זכו ליטול חלק והרכב הבריטרוק האגדי "אדיטורס" מימשו את הערב הזה ונתנו לכל האלף איש בקהל, לבעלי הבארבי ובעיקר לשוקי וויס שהפיק עשרות הופעות ענק ופסטיבלי חו"ל בישראל עד כה, רגע אחד של רגש ותחושת סיפוק, רגע היסטורי במקום היסטורי אשר הוציא מכל אחד מהנוכחים את הטוב ביותר.
מתחם הבארבי נפרש לגודלו הנוכחי והאפקט, סוף כל סוף הראה ניצוצות של גאונות כשאלף איש נהנים מהנוחיות והאקוסטיקה הנדיר שנעשתה במקום בדיוק להופעות מסדר הגודל הזה.
לפתע נשכח כל הזעם ממקודם, הפוליטיקה המטומטמת שלא קשורה ולא מעניינת כשהמוסיקה חודרת, הסיבות לביטול הפיקסיז, אשר חלו לבטח, משיקולים רציניים מאוד שלא קשורים בדעות של קים דיל , בלאק ואחרים, אבל עדין לא צריכים לעבור באהדה מסוימת כלפיהם מהסיבות לכל מה שעבר על תרבות המוסיקה בארץ השבוע.
זה ממש לא מעניין מה הסיבות, מעניין מה כאן כרגע וכמה אושר אפשר לקבל מזה,"מה שבפנים זה מה שחשוב ומעניין" אמר וצדק, טום סמית' סולן להקת אדיטורז לקראת סיום ההופעה.
אז בפנים היה אש התמרות עשן במונחי לייב שואו.
קרוסלה (תמר אפק וגיא שכטר) החלו לקלף עד הגבעול, את כל הספקות מהשבוע כשהם על במה ולא על ריצפת הקהל כהרגלם, נותנים הופעת פאנק רוק מהטובות שהרכב ישראלי יכול לתת ומביאים את הקהל לרתיחה לקראת האורחים האהודים שהחליטו להגיע בכל מחיר וקיבלו תמורה גדולה בהרבה ממה שהעלו על דעתם.
אדיטורז עלו עם"In This Light And On This Evening" במחיאות כפיים רועשות ומרגשות מאוד, הקטע הראשון מאלבומם האחרון פתח בצורה המתאימה ביותר אתהופעתם, הרבה יותר מבדרך כלל כשטום סמית' מראה את הרבגוניות של על הפסנתר סינטי שב"Lights" עובר לחשמלית ומרים את הקהל למעלה מבלי להוריד לרגע, כישרון ענק ופרופורמר נדיר.
"An End Has A Start" הלהיט בעל שם האלבום, הוריד כל ספק קודם לגבי הקומבינה המוצלחת ששוקי סידר והראה למעשה שמעז יצא מתוק.
אידטורז התרגלו להופיע במקומות הרבה יותר גדולים בחמש שנים האחרונות, לפתע הם מצאו עצמם בתוך בארבי משופשף מאלפי הופעות אינדי מקומי, עם קהל ישראלי חם ומשופשף בדיוק מאותן הופעות ואקוסטיקה וסאונד מן שמרגיש כמו בלונה פארק של יכולות, הכל התפרץ אצלם על הבמה, כשהם מופעים כמו ילדים ונותנים את אחת ההופעות היותר טובות ומרגשות שהם זוכרים.
הכל נשמע מצוין ומאתגר באותו הלילה, הופעה רצה עם קטעים כמו"All Sparks" הנהדר ,"Bullets" מאותו האלבום באותו הרושם, "Blood" ו "Munich"מ שאני לא זוכר אותם מבוצעים טוב יותר מאותו יום ,"The Racing Rats" שהוציאמטום והקהל אנרגיות נדירות, או "The Big Exit" שהראה למעשה איך הסגנון השונה מהאלבום האחרון, משתלב מצוין בהופעה כזו ובכלל.
ההתרגשות נטפה מקירות הבארבי והנוסחה עבדה כמעט מושלם כשטום לא שוכח לשבח את הסאונד והאווירה וגם לא שוכח להלהיט עוד קצת ולקלל את הפיקסיז על הביטול לאחר שהרים לרגע את ראשו והבין בעצם לאיזה רגע היסטורי ומשמעותי הוא ושאר האדיטורז נכנסו ונטלו בו חלק.
"Smokers Outside The Hospital Doors" סגר את החלק הראשון בהתרגשות וסיפוק ענק, אני מאמין שכל אחד מהקהל הרגיש גאה האותו הרגע, כשעשה את המהלך הנכון ורכש כרטיסלבארבי.
אדיטורז חזרו לעונג הסופי והיו פשוט בשיא מכל הנדרש מלהקה כזו בהופעת לייב כזו, "Papillon" הרקיד את הקהל בטירוף וקבע שהדארק פופ שלהם עובד ו"Fingers In The Factories" שלח את החבורה המולהבת להמשך הסיבוב והשאיר אותנו רעבים ומרוצים מרגע אחד קסום שנולד מנסיבות המציאות כמו כל רגע היסטורי משמעותיבמוסיקה, רגע שהוציא מכל הנוכחים את המיטב, רגע בלתי נשכח.
זה לא כל כך משנה מה הם הנסיבות שהולידו את רגע הקסם הזה, הרגע נולד ונתן כוח וסיפוק לכל מהמשתתפים:
הקהל, קיבל הופעה בלתי נשכחת ושווה כל שקל, החזיר את הפיקסיז למגירת התקליטים מימי "הרוקסן" ואגר כוח להאמין באלה שמאמינים וממשים בשבילו את הצד היפה בתרבות המוסיקה בישראל ורצון לעוד ועוד מהדבר המהנה הזה, מוסיקה.
בעלי הבארבי קיבלו ביסוס נכון ליעילות המקום ואיכותו המקצועית לאחר השיפוץ, אקוסטיקה מעולה, תאורה טובה ויעילה ואות של כבוד כשהתייצבו כמו "מפרקים" לעזרת קולגה כמו שוקי כשהסכימו לערוך את ההופעה/רגע היסטורי, במתחם שלהם וקיבלו תמורה וכבוד מקצועי לשנים רבות.
להקת "קרוסלה" אשר נתלה חלק מהאירוע הזה, אירוע שיעזור לה בעתיד, "אדיטורז" שהסכימו להגיע ולאור הנסיבות, הופיעו לאחר שנים במקום קטן שהוציא מהם רגש עז, התרגשות צעירה ויכולות ביצוע מרהיבות שרק נתנו להם זיכרון מתוק מישראל ותחושת סולידריות עם החברה שבתוכה.
וכמובן שוקי וויס וכל הפועלים תחתיו אשר זכו להצלחה מתוקה ולרגע היסטורי משמעותי בתרבות המוסיקה המקומית, שמי שמקיים אותה הם אך ורק הקהל, האזרחים הקטנים, למעשה, כל מי שהיה שם !
אז יכול להיות שזוהי התחלה של עוד הרבה רגעי קסם, אבל אם זה רק אחד ממעטים, אני מאמין שכל מי שהיה שם
שמח שהוא זכה להיות חלק ממנו, מההיסטוריה הזו ומהניצחון המוחץ של המוסיקה על כל שאר השיט שסובב אותנו, אזרחי ישראל.
תודה על ערב בלתי נשכח.
עידן חדש להופעות ב"בארבי ת"א" כמקום מפלט להפקות סובלות מציאות (תקנון לשעת חירום) ושיבוחן מחדש לרמת סיפוק אינטימית ומקסימלית, אין מענג מזה לחובבי המוסיקה בישראל.
יום רביעי9/6/10 יוזכר כיום היסטורי להפקות פסטיבלים בישראל, עם להקות ענק מחו"ל.
הרכב הדואו אינדי פאנק רוק הישראלי קרוסלה זכו ליטול חלק והרכב הבריטרוק האגדי "אדיטורס" מימשו את הערב הזה ונתנו לכל האלף איש בקהל, לבעלי הבארבי ובעיקר לשוקי וויס שהפיק עשרות הופעות ענק ופסטיבלי חו"ל בישראל עד כה, רגע אחד של רגש ותחושת סיפוק, רגע היסטורי במקום היסטורי אשר הוציא מכל אחד מהנוכחים את הטוב ביותר.
מתחם הבארבי נפרש לגודלו הנוכחי והאפקט, סוף כל סוף הראה ניצוצות של גאונות כשאלף איש נהנים מהנוחיות והאקוסטיקה הנדיר שנעשתה במקום בדיוק להופעות מסדר הגודל הזה.
לפתע נשכח כל הזעם ממקודם, הפוליטיקה המטומטמת שלא קשורה ולא מעניינת כשהמוסיקה חודרת, הסיבות לביטול הפיקסיז, אשר חלו לבטח, משיקולים רציניים מאוד שלא קשורים בדעות של קים דיל , בלאק ואחרים, אבל עדין לא צריכים לעבור באהדה מסוימת כלפיהם מהסיבות לכל מה שעבר על תרבות המוסיקה בארץ השבוע.
זה ממש לא מעניין מה הסיבות, מעניין מה כאן כרגע וכמה אושר אפשר לקבל מזה,"מה שבפנים זה מה שחשוב ומעניין" אמר וצדק, טום סמית' סולן להקת אדיטורז לקראת סיום ההופעה.
אז בפנים היה אש התמרות עשן במונחי לייב שואו.
קרוסלה (תמר אפק וגיא שכטר) החלו לקלף עד הגבעול, את כל הספקות מהשבוע כשהם על במה ולא על ריצפת הקהל כהרגלם, נותנים הופעת פאנק רוק מהטובות שהרכב ישראלי יכול לתת ומביאים את הקהל לרתיחה לקראת האורחים האהודים שהחליטו להגיע בכל מחיר וקיבלו תמורה גדולה בהרבה ממה שהעלו על דעתם.
אדיטורז עלו עם"In This Light And On This Evening" במחיאות כפיים רועשות ומרגשות מאוד, הקטע הראשון מאלבומם האחרון פתח בצורה המתאימה ביותר אתהופעתם, הרבה יותר מבדרך כלל כשטום סמית' מראה את הרבגוניות של על הפסנתר סינטי שב"Lights" עובר לחשמלית ומרים את הקהל למעלה מבלי להוריד לרגע, כישרון ענק ופרופורמר נדיר.
"An End Has A Start" הלהיט בעל שם האלבום, הוריד כל ספק קודם לגבי הקומבינה המוצלחת ששוקי סידר והראה למעשה שמעז יצא מתוק.
אידטורז התרגלו להופיע במקומות הרבה יותר גדולים בחמש שנים האחרונות, לפתע הם מצאו עצמם בתוך בארבי משופשף מאלפי הופעות אינדי מקומי, עם קהל ישראלי חם ומשופשף בדיוק מאותן הופעות ואקוסטיקה וסאונד מן שמרגיש כמו בלונה פארק של יכולות, הכל התפרץ אצלם על הבמה, כשהם מופעים כמו ילדים ונותנים את אחת ההופעות היותר טובות ומרגשות שהם זוכרים.
הכל נשמע מצוין ומאתגר באותו הלילה, הופעה רצה עם קטעים כמו"All Sparks" הנהדר ,"Bullets" מאותו האלבום באותו הרושם, "Blood" ו "Munich"מ שאני לא זוכר אותם מבוצעים טוב יותר מאותו יום ,"The Racing Rats" שהוציאמטום והקהל אנרגיות נדירות, או "The Big Exit" שהראה למעשה איך הסגנון השונה מהאלבום האחרון, משתלב מצוין בהופעה כזו ובכלל.
ההתרגשות נטפה מקירות הבארבי והנוסחה עבדה כמעט מושלם כשטום לא שוכח לשבח את הסאונד והאווירה וגם לא שוכח להלהיט עוד קצת ולקלל את הפיקסיז על הביטול לאחר שהרים לרגע את ראשו והבין בעצם לאיזה רגע היסטורי ומשמעותי הוא ושאר האדיטורז נכנסו ונטלו בו חלק.
"Smokers Outside The Hospital Doors" סגר את החלק הראשון בהתרגשות וסיפוק ענק, אני מאמין שכל אחד מהקהל הרגיש גאה האותו הרגע, כשעשה את המהלך הנכון ורכש כרטיסלבארבי.
אדיטורז חזרו לעונג הסופי והיו פשוט בשיא מכל הנדרש מלהקה כזו בהופעת לייב כזו, "Papillon" הרקיד את הקהל בטירוף וקבע שהדארק פופ שלהם עובד ו"Fingers In The Factories" שלח את החבורה המולהבת להמשך הסיבוב והשאיר אותנו רעבים ומרוצים מרגע אחד קסום שנולד מנסיבות המציאות כמו כל רגע היסטורי משמעותיבמוסיקה, רגע שהוציא מכל הנוכחים את המיטב, רגע בלתי נשכח.
זה לא כל כך משנה מה הם הנסיבות שהולידו את רגע הקסם הזה, הרגע נולד ונתן כוח וסיפוק לכל מהמשתתפים:
הקהל, קיבל הופעה בלתי נשכחת ושווה כל שקל, החזיר את הפיקסיז למגירת התקליטים מימי "הרוקסן" ואגר כוח להאמין באלה שמאמינים וממשים בשבילו את הצד היפה בתרבות המוסיקה בישראל ורצון לעוד ועוד מהדבר המהנה הזה, מוסיקה.
בעלי הבארבי קיבלו ביסוס נכון ליעילות המקום ואיכותו המקצועית לאחר השיפוץ, אקוסטיקה מעולה, תאורה טובה ויעילה ואות של כבוד כשהתייצבו כמו "מפרקים" לעזרת קולגה כמו שוקי כשהסכימו לערוך את ההופעה/רגע היסטורי, במתחם שלהם וקיבלו תמורה וכבוד מקצועי לשנים רבות.
להקת "קרוסלה" אשר נתלה חלק מהאירוע הזה, אירוע שיעזור לה בעתיד, "אדיטורז" שהסכימו להגיע ולאור הנסיבות, הופיעו לאחר שנים במקום קטן שהוציא מהם רגש עז, התרגשות צעירה ויכולות ביצוע מרהיבות שרק נתנו להם זיכרון מתוק מישראל ותחושת סולידריות עם החברה שבתוכה.
וכמובן שוקי וויס וכל הפועלים תחתיו אשר זכו להצלחה מתוקה ולרגע היסטורי משמעותי בתרבות המוסיקה המקומית, שמי שמקיים אותה הם אך ורק הקהל, האזרחים הקטנים, למעשה, כל מי שהיה שם !
אז יכול להיות שזוהי התחלה של עוד הרבה רגעי קסם, אבל אם זה רק אחד ממעטים, אני מאמין שכל מי שהיה שם
שמח שהוא זכה להיות חלק ממנו, מההיסטוריה הזו ומהניצחון המוחץ של המוסיקה על כל שאר השיט שסובב אותנו, אזרחי ישראל.
תודה על ערב בלתי נשכח.
רשומות
אוף כמה מרגש !!!
השבמחק